Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 93a
מָה טָמֵא, שֶׁסִּפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה. אַף דֶּרֶךְ רְחוֹקָה נָמֵי, שֶׁסִּפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה!
Traduction
just as the case of one who was ritually impure is referring to one who has the means to observe the first Pesaḥ via an agent but does not do so because the Torah prohibited him from doing so, so too, the case of one who was on a distant journey also refers to one who has the means to observe the first Pesaḥ via an agent and eat the offering at night, but does not do so because the Torah prohibited him from doing so.
Rachi non traduit
מה טמא שיש ספק בידו לעשות. אי לאו דדחייה רחמנא דהא קמן קאי:
ואינו עושה. דקא אסר ליה רחמנא לעשות:
אף דרך רחוקה שספק בידו לעשות. שהיה לו שלוחים לשלח וקאמר רחמנא דאינו עושה דמדחה דחייה:
Tossefoth non traduit
ה''ג בכל הספרים וכן גרסינן בספרי (פר' בהעלותך) מה טמא שאין ספק בידו כו' ומיתני התם אפלוגתא דר''א ור''ע ומייתי ר''ע ראיה לדבריו מה טמא שאין ספק בידו לעשות מפני טומאה אף דרך רחוקה שאין ספק בידו לעשות שרחוק כ''כ שאין יכול לבא בשעת שחיטה לעולא או בשעת אכילה לרב יהודה ומייתי לה רב ששת מדקאמר ואינו עושה משמע דלא הורצה דלכל מילי יליף דרך רחוקה מטמא ומשני רב נחמן דר''ע סבר אין שוחטין וזורקין ולכך יליף דרך רחוקה מטמא דתרוייהו חזו בשעת אכילה ולא חזו בשעת שחיטה ולדידיה נמי אם זרק לא הורצה אבל אנא סבירא לי שוחטין וזורקין והשתא ליכא למילף דלא הורצה בדרך רחוקה כמו בטמא מת דשאני טמא מת דלא חזי בשעת אכילה ורב ששת סבר נמי שוחטין דאין סברא שיחלוקו בזה אלא דסברי דר''ע גמר מטמא מת אע''ג דלא דמי ליה כ''כ ונראה לר''י דלאו מהיקשא יליף דרך רחוקה מטמא אלא במה מצינו דאי מהיקשא מאי קא משני רב נחמן דסבר שוחטין מ''מ ניגמר מיניה דאין משיבין על ההיקש וק''ק לר''י דאי לאו היקשא הוא איכא טובא למיפרך:
וְרַב נַחְמָן אָמַר לָךְ: רַבִּי עֲקִיבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּקָסָבַר: אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ. וַאֲנָא סְבִירָא לִי כְּמַאן דְּאָמַר: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ.
Traduction
And Rav Naḥman could have said to you: Rabbi Akiva conforms to his standard line of reasoning, as he holds that one may not slaughter a Paschal lamb and sprinkle its blood on behalf of one who is ritually impure due to contact with a dead creeping animal, even though he could immerse and become ritually pure in time to partake of the Paschal lamb in the evening. This indicates that according to Rabbi Akiva, one who is unfit when the blood is sprinkled is completely disqualified from participating in the offering. But I hold in accordance with the one who said: One may slaughter a Paschal lamb and sprinkle its blood on behalf of one who is ritually impure due to contact with a dead creeping animal, and therefore Rabbi Akiva’s ruling is not relevant to my opinion.
Rachi non traduit
ר''ע סבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. ואע''ג דחזי לאורתא והאי ספק דקאמר ה''ק מה טמא שספק בידו לעשות דחזי למיכל לאורתא ואפילו הכי אין שוחטין וזורקין עליו ואנן ס''ל שוחטין וזורקין הלכך האי נמי דיכול ליכנס בשעת אכילה שוחטין וזורקין עליו:
Tossefoth non traduit
רבי עקיבא סבר אין שוחטין וזורקין. תימה מנא ליה דהא לעיל (פסחים דף צ:) אמר דמ''ד אין שוחטין סבר לה כרבי יצחק דאמר טמאי מתים היו שחל כו' וקדריש ביום ההוא אין יכולים לעשות הא למחר יכולים ואילו ר''ע בפרק הישן (סוכה ד' כה:) לית ליה דרבי יצחק:
תָּנוּ רַבָּנַן, אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי: הַזָּבִין וְהַזָּבוֹת, הַמְצוֹרָעִין וְהַמְצוֹרָעוֹת, [וְנִדּוֹת] וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת, הַשּׁוֹגְגִין וְהָאֲנוּסִין וְהַמְּזִידִין, וְטָמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה.
Traduction
The Gemara cites a baraita in support of Rav Naḥman’s opinion. The Sages taught that these are the people who observe the second Pesaḥ: Zavim and zavot; male lepers and female lepers; and menstruating women and those men who had sexual relations with menstruating women; and women after childbirth; those who failed to observe the first Pesaḥ unwittingly, and those who were prevented due to circumstances beyond their control, and those who intentionally refrained from doing so; and one who was ritually impure; and one who was on a distant journey.
Rachi non traduit
ובועלי נדות. שכל אלו טומאה ארוכה:
וטמא. לנפש:
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ''טָמֵא''? לָמָּה נֶאֱמַר?! דְּאִי בָּעֵי לְמִיעְבַּד בָּרִאשׁוֹן לָא שָׁבְקִינַן לֵיהּ! אֶלָּא: אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ''בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה'' — לְפוֹטְרוֹ מִן הִכָּרֵת. וּכְמַאן דְּאָמַר הוּרְצָה.
Traduction
The baraita continues: If so, if one who missed the first Pesaḥ for any reason observes the second Pesaḥ, why is the case of one who was ritually impure stated explicitly in the Torah? The Gemara expresses surprise at this question: Why is it stated? It was necessary to mention this case to teach that if an impure person wishes to perform the sacrifice of the Paschal lamb on the first Pesaḥ we do not allow him to do so. Rather, the question should be: Why is the case of one who is on a distant journey stated in the Torah? It is stated to exempt him from karet even if he does not observe the second Pesaḥ. And this is in accordance with the opinion of the one who said that if the Paschal lamb was slaughtered on behalf of one who was on a distant journey it was accepted, which is the opinion of Rav Naḥman.
Rachi non traduit
וא''כ. דאף אלו עושים את השני:
למה נאמר טמא. בתמיה:
אלא למה נאמר דרך רחוקה. אי משום דאי בעי למיעבד לא תעביד הא בדרך רחוקה הוא וא''ת שלא ישלח פסחו וכדרב ששת האי תנא לית ליה אלא כרב נחמן סבירא ליה דאמר הורצה דאי כרב ששת איצטריך דרך רחוקה למימר דאי בעי לא ליעביד:
Tossefoth non traduit
דאי בעי למיעבד לא שבקינן ליה. תימה הואיל וסבירא ליה להאי תנא שוחטין על טמא שרץ מדקאמר לפוטרו מהיכרת משמע מכרת פטור אבל אם זרק הורצה ומ''ד הורצה אסיקנא לעיל (פסחים דף פא.) דסבר שוחטין וזורקין אם כן טמא דקרא שאינו יכול לאכול בלילה והיכי קאמר התלמודא דלהכי כתביה דאי בעי למיעבד לא שבקינן ליה פשיטא דלא שבקינן ליה כיון דלא חזי למיכל א] ומלפי אכלו נפקא דטמא נמי נפק' לן מהתם כדאמר בפ''ב דזבחים (דף כג.) וי''ל דודאי קרא לא איצטריך להכי אלא פריך משום דקתני למה נאמר טמא לפוטרו מהיכרת דמשמע מכרת פטור אבל אי בעי למיעבד מצי עביד הלכך פריך הא אי בעי למיעבד לא שבקינן ליה והשתא טמא לא איצטריך למיכתב אלא לאשמעינן דאיש נדחה ואין ציבור נדחין ונראה לר''י דממתניתין דקתני שאלו פטורין מהיכרת ליכא למידק כרב נחמן מדקתני פטורין מכלל דאם זרק הורצה דה''ה אם זרק לא הורצה ואיידי דקתני סיפא חייבין תנא רישא פטורין ואתי שפיר דלעיל מייתי ראיה ממתניתין לרב ששת:
אלא למה נאמר דרך רחוקה כו'. קשה לרב יהודה דאמר לקמן איזהו דרך רחוקה כל שאין יכול ליכנס בשעת אכילה דרך רחוקה דכתב רחמנא למה לי פשיטא דפטור דהא לא חזי לאכילה ואי משום דיכול ליכנס בסוסים ובפרדים א''כ לקמן דקתני היה חוץ למודיעים ויכול ליכנס בסוסים ובפרדים יכול יהא חייב ת''ל ובדרך לא היה ואמאי איצטריך ההוא קרא הא לא איצטריך למיכתב כלל דרך רחוקה אלא משום היכא דיכול ליכנס בסוסים ובפרדים ואין לומר דס''ד דחייב כרת על מה שהרחיק עצמו דאם כן מאי פריך למה נאמר טמא דאי בעי למיעבד לא שבקינן ליה הא שפיר קאמר דנאמר לפוטרו מכרת דס''ד דליחייב על מה שטימא עצמו ונראה לרשב''א דטמא ודרך רחוקה איצטריך למיכתב דלא נימא כיון דלא חזי בראשון לא ליעבד בשני וסבר כרבי נתן דשני תשלומין דראשון הוא:
אִשָּׁה בַּשֵּׁנִי מִי מִיחַיְּיבָא? וְהָא תַּנְיָא: יָכוֹל לֹא יְהוּ עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי אֶלָּא טְמֵא נֶפֶשׁ וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. זָבִין וּמְצוֹרָעִין וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ אִישׁ''.
Traduction
The baraita mentioned several types of ritually impure women who observe the second Pesaḥ rather than the first. The Gemara asks: Is a woman obligated to observe the second Pesaḥ? Wasn’t it taught in a baraita: I might have thought that only one who is impure due to ritual impurity imparted by a corpse or one who was on a distant journey observe the second Pesaḥ; with regard to zavim, male lepers, and those men who had sexual relations with menstruating women, from where is it derived that they may observe the second Pesaḥ? The verse states: ''If any man [ish ish] of you or of your generations shall be ritually impure due to a dead body or is on a journey far away, he shall still offer the Paschal lamb to the Lord'' (Numbers 9:10). The word ish is doubled in order to include these other cases. Women are not included by the repetition of the word ish.
Rachi non traduit
מי מחייבא. דקתני נדות ויולדות:
יכול לא יהו כו'. ולא קתני זבות ויולדות:
לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי יוֹסֵי, הָא — רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
The Gemara answers that this is not difficult: This first baraita, which includes women, is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei that one may slaughter the Paschal lamb on the second Pesaḥ for women, and that second baraita, which includes only men, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, who hold that women do not have a full-fledged obligation to observe the second Pesaḥ.
Rachi non traduit
הא רבי יוסי. דאמר בפירקין דלעיל (פסחים דף צא:) נשים בשני שוחטין עליהן בפני עצמן:
הא ר''י ור''ש. דאמרי רשות:
Tossefoth non traduit
לא קשיא הא ר' יוסי. תימה דמוקי הך ברייתא דסבר שוחטין וזורקין על טמא שרץ כר' יוסי ובפ' כיצד צולין (לעיל פסחים דף פא.) גבי טומאת התהום מסיק דקסבר ר' יוסי אין שוחטין וזורקין כו' וי''ל דהכא לא מוקי לה כר' יוסי אלא במאי דסבר דנשים בשני חובה:
תָּנוּ רַבָּנַן: חַיָּיב כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן, וְחַיָּיב כָּרֵת עַל הַשֵּׁנִי, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: חַיָּיב כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן, וּפָטוּר עַל הַשֵּׁנִי. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אַף [עַל] הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָּיב כָּרֵת אֶלָּא אִם כֵּן לֹא עָשָׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
Traduction
The Sages taught in the Tosefta: One is liable to receive karet for intentionally refraining from observing the first Pesaḥ; similarly, one who could not observe the first Pesaḥ is liable to receive karet if he intentionally refrained from observing the second Pesaḥ. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Natan says: One is liable to receive karet for intentionally refraining from observing the first Pesaḥ; and one is exempt from karet for intentionally refraining from observing the second Pesaḥ even if he unwittingly failed to observe the first Pesaḥ, as the Torah does not specify a punishment of karet with regard to the second Pesaḥ. Rabbi Ḥananya ben Akavya says: Even for intentionally failing to observe the first Pesaḥ one is liable to receive karet only if he intentionally fails to observe the second Pesaḥ.
Rachi non traduit
חייב כרת על הראשון וחייב כרת על השני. חיוב כרת יש על זה ועל זה ובחד גברא לא משכחת לה דתרי קטלי בחד גברא ליכא ואם לענין דאם שגג בשניהן יתחייב שתי חטאות ליכא למימר הכי דכרת דפסח אין חייבין על שגגתו חטאת דתנן בכריתות (דף ב.) הפסח והמילה מצות עשה היא ואין חטאת באה אלא על שגגת כרת של לאו דכתיב (ויקרא ד) אשר לא תעשינה אלא נפקא מינה דאם שגג בא' מהן והזיד בחבירו חייב אי נמי לגר שנתגייר בין שני פסחים:
ופטור על השני. ואם שגג בראשון והזיד בשני פטור:
אף על הראשון. אם הזיד אינו חייב כרת עד שיזיד אף בשני אבל אם עשה את השני או שגג בו פטור לגמרי דשני תשלומים דראשון ותקנתא דראשון הוא ומזיד שלו הוא גמרו של כרת דראשון הלכך באיזה מהן ששגג פטור:
וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ. דְּתַנְיָא: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים, וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים — חַיָּיב לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁזָּקוּק לָרִאשׁוֹן — זָקוּק לַשֵּׁנִי, כֹּל שֶׁאֵין זָקוּק לָרִאשׁוֹן — אֵין זָקוּק לַשֵּׁנִי.
Traduction
The Gemara adds that Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Natan follow their line of reasoning as demonstrated by another dispute between them, which is related to the dispute quoted above. As it was taught in a baraita: A convert who converted during the month between the offering of the two Paschal lambs on the first and second Pesaḥ, and similarly, a minor who grew up and became obligated in mitzvot during the month between the offering of the two Paschal lambs, is obligated to observe the second Pesaḥ; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Natan says: Whoever needs to observe the first Pesaḥ needs to observe the second; whoever does not need to observe the first Pesaḥ, e.g., one who is a minor or is not yet Jewish, does not need to observe the second Pesaḥ either.
Rachi non traduit
ואזדו לטעמייהו. רבי ורבי נתן:
שהגדיל. צמחו בו שערות:
חייבין לעשות את השני. דקסבר רגל בפני עצמו הוא ואית ליה חיובא באנפי נפשיה ואפי' למאן דלא איחזי בראשון:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי סָבַר: שֵׁנִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא.
Traduction
The Gemara explains: With regard to what do they disagree? Rabbi Yehuda HaNasi holds that the second Pesaḥ is its own Festival, and anyone who did not participate in the first Pesaḥ is obligated to participate in the second even if he was not fit to bring the Paschal lamb on the first Pesaḥ.
רַבִּי נָתָן סָבַר: שֵׁנִי תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא. תַּקּוֹנֵי לָרִאשׁוֹן, לָא מְתַקֵּין לֵיהּ.
Traduction
Conversely, Rabbi Natan holds that the second Pesaḥ is merely a redress for the first Pesaḥ, such that if one was obligated to bring the Paschal lamb on the first Pesaḥ and did not, he may do so on the second Pesaḥ; however, it does not repair the failure to bring the Paschal lamb on the first Pesaḥ. Therefore, one who intentionally refrained from bringing the Paschal lamb on the first Pesaḥ is liable to receive karet even if he brought the Paschal lamb on the second Pesaḥ. However, if one unwittingly failed to sacrifice the Paschal lamb on the first Pesaḥ, he is not liable to receive karet even if he intentionally refrained from observing the second Pesaḥ.
Rachi non traduit
תשלומין דראשון. ומאן דלא איחזי בראשון לא מיחייב אשני ומיהו תקוני לראשון מכרת אם הזיד בראשון לא מתקן ליה הלכך חייב כרת על הראשון ואפילו עשה את השני ופטור על השני אם שגג בראשון והזיד בשני דהא לית ליה חיובא באנפי נפשיה ובראשון הרי שגג:
וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא סָבַר: שֵׁנִי תַּקַּנְתָּא דְרִאשׁוֹן הוּא.
Traduction
And Rabbi Ḥananya ben Akavya held: The second Pesaḥ repairs the failure to offer the Paschal lamb on the first Pesaḥ. In other words, the Paschal lamb brought on the second Pesaḥ is not an independent obligation; rather, it allows a second chance to avoid the liability to receive karet.
Rachi non traduit
תקנתא דראשון. מכרת דיליה דאפילו הזיד בראשון השני פוטרו מן הכרת:
וּשְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ''וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה''. רַבִּי סָבַר: ''וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה'', דְּלָא עֲבַד בָּרִאשׁוֹן, אִי נָמֵי: ''קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ'', בַּשֵּׁנִי.
Traduction
And all three of them expounded the same verse to derive their opinions: ''But the man who is ritually pure, and is not on a journey, and refrains from offering the Paschal lamb, that soul shall be cut off from his people; because [ki] he did not bring the offering of the Lord in its appointed season, that man shall bear his sin'' (Numbers 9:13). Rabbi Yehuda HaNasi holds that the verse should be understood as follows: The phrase: ''And refrains from offering the Paschal lamb, that soul shall be cut off,'' means that he did not participate in the offering on the first Pesaḥ. In the continuation of the verse, Rabbi Yehuda HaNasi understands the word ki to mean: If, as the word ki has various meanings, one of which is: If. Therefore, the verse can be interpreted in the following manner: If he also ''did not bring the offering of the Lord in its appointed season,'' with regard to the second Pesaḥ, ''that man shall bear his sin.''
Rachi non traduit
אי נמי קרבן ה' לא הקריב וגו'. דכי משמש בארבע לשונות וזה בלשון אי דרשינן ליה ולא קאי אדלעיל מיניה לפרושי טעמא למילתא קמייתא כמו לשון דהא אלא מילתא אחריתי היא כמו כי יקרא (דברים כב) כי תכלה לעשר (שם כו) כי תפגע (שמות כג):
וּמִמַּאי (דְּהָא) ''חֶטְאוֹ יִשָּׂא'' כָּרֵת הוּא?
Traduction
The Gemara asks: And from where do we know that this phrase: Shall bear his sin, refers to karet and not to some other punishment?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source